רומא – קריית הוותיקן, בזיליקת פטרוס הקדוש ותמונת יום הדין האחרון

את היום הרביעי ברומא העברנו בקריית הותיקן. בדרך לשם, נתקלנו בשני נזירים בגלימות תכלת.
כדי להגיע לוותיקן, יש לעמוד בתור באורך קרוב לקילומטר (רואים אותו בתמונה בצמוד לחומת הוותיקן, לכל אורכה). התור קצת הבהיל אותנו בהתחלה והחלטנו לבקר קודם בבזיליקת פטרוס הקדוש, אליה אפשר היה להיכנס כמעט ללא תור.

בזיליקת פטרוס הקדוש – הכנסייה הגדולה בעולם (יכולה להכיל קרוב ל-60 אלף איש) והמבנה המרכזי של קריית הוותיקן:

המבנה המרכזי של בזיליקת פטרוס הקדוש:

לפני הבזיליקה יש כיכר ענקית יפיפיה, עם שתי מזרקות ואובליסק במרכז. הכיכר תוכננה על ידי הפסל ג'ובאני לורנצו ברניני:

מזרקה בכיכר:

גם כאן היה תור בכניסה, אבל הוא התקדם במהירות ותוך כמה דקות היינו בפנים:

כאשר עמדנו בתור, חלפנו על פני כניסה מיוחדת שלא מיועדת לתיירים, אלא רק לאנשי הקדושה המקומיים. הכניסה מאובטחת על ידי שני שומרים בלבוש מסורתי ונשק קר:

גם את כניסת המכוניות מאבטחים שני שומרים מקומיים. הם אגב היו מאוד חביבים ובשמחה שיתפו פעולה ודיברו עם תיירים שניגשו אליהם ושאלו שאלות:

בתוך הבזיליקה:

אנשים חולפים על פני פסלו של פטרוס הקדוש. האגדה מספרת שקברו נמצא מתחת למזבח של הבזיליקה:

בבזיליקה קבורים הרבה מהאפיפיורים, אך במקומות הקבורה אסור היה לצלם:

לאחר הבזיליקה פנינו למוזיאון הוותיקן. מכיוון שהגענו קרוב לשעות הסגירה, נכנסנו כמעט ללא תור:

מכאן נכנסים למסלול שעובר דרך המוזיאונים ובסופו של דבר מגיעים לקפלה הסיסטינית:

בתחילת הסיור אפשר לראות איך מנקים את הפסלים בחדר נפרד, ומכינים אותם לתצוגה:

פסלים שמתארים יציאות לצייד:

התקרות מעוטרות בדמויות וסיפורים מהברית הישנה והחדשה:

שטיחי מפות עתיקות:

מישהו רוצה קיר כזה בבית?

הריבוע בחלק התחתון של הצילום, זה לא פתח למזדרון כמו שרבים חושבים, אלא זה חלק מהציור. אין שם פתח, זה הכל מצוייר:

אחרי אינספור חדרים שונים ומגוונים, הגענו לקפלה הסיסטינית. בחדר היה אסור לצלם, אך לפני ששמתי לב לאיסור, הספקתי לעשות צילום אחד של אחת התמונות המפורסמות ביותר. לפניכם תמונת "יום הדין האחרון" של מיכלאנג'לו:

החצר שאליה יוצאים לאחר סיבוב במוזיאונים:

המדרגות המפורסמות של מוזיאון הותיקן:

מבט מלמטה: